בס"ד
מהי כתובה?
אחד הרכיבים העיקריים בנישואין כדת משה וישראל תופסת מקום מרכזי ענין ה"כתובה". מה זה "כתובה" ? שטר הכתובה, הינה מסמך התחייבות מהבעל לאשתו בזמן הנישואין, בו הוא מתחייב להתנהג כבעל מסור דואג ואוהב, ולהעניק לאשה את כל צרכיה הפיזיים והרגשיים, וכן התחייבות לכלכל את האישה ולדאוג לרפואתה ולטיפוחה. בנוסף לכך, קיים בה מנגנון של התחייבות כספית עתידית מהבעל לאשתו במקרה של גירושין או חלילה מוות.
יש לדעת, כי נושא הכתובה נידון אך ורק בבתי הדין הרבניים ולא בביהמ"ש לענייני משפחה. כך שברוב המקרים העילות לחייב או לפטור את האיש מכתובה וכן לזכות או להפסיד את זכות האישה לקבלת הכתובה – הינן הלכתיות גריידא, ולא טענות משפטיות חוקתיות. לצורך זה ניתן להסתייע ב'טוען רבני' המכיר את רבדי ההלכה והפסיקה הרלוונטית לכל מקרה ומקרה, והוא זה שיידע להתאים את התביעה או ההגנה בהתאם לנתונים ובזיקה להלכה ופסיקת בתי הדין.
חשוב לציין, כי הפיצוי האמור לא מתקבל באופן אוטומטי, אלא מצריך הגשת תביעת כתובה מפורטת ומקצועית הכוללת אלמנטים משפטיים והלכתיים המבהירים חד משמעית את חובתו של האיש בתשלום הכתובה, ומאידך את זכאות האישה לזכות בסכום הנקוב בה. ישנם פרמטרים רבים והלכות רבות העשויים להשפיע במישרין או בעקיפין על הזכות לקבל את הכתובה. תמיד תמיד מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע, עדיף דווקא עם טוען רבני הבקי בניואנסים ההלכתיים ובהליכי הפסיקה בבתי הדין הרבניים – בכדי להגיע לתוצאה אופטימאלית.
במשרדינו ישנם טוענים רבניים מקצועיים עם רזומה רחב בהצלחות בתביעות כתובה. רק לאחרונה משרדינו ייצג אישה שהיתה נשואה בסך הכל…. 3 ימים (!!!) וביה"ד הרבני בחיפה זיכה אותה בלא פחות מ- 100,000 ₪. כן, כן !!! 100,000 ₪ על נישואין של 3 ימים. משרדינו ייצג את האישה גם בערעור שהוגש על פסק דין זה, בביה"ד הרבני הגדול בהרכב של הרב הראשי הרב דוד לאו שליט"א, ובהצלחה רבה הביא לדחיית את הערעור והחיוב נותר על כנו, וכיום האישה נהנית מהכנסה חודשית לא מבוטלת.
מבנה הכתובה
ישנם 3 רכיבים הכלולים בהתחייבות הכספית הגלומה בשטר הכתובה:
1. עיקר כתובה: סכום של 200 זוז (מטבע קדום) לרווקה, ו-100 זוז לפרק ב'. סכום זה נקבע לפני רבות בשנים ע"י חכמי התלמוד מתוך הנחה שיש לדאוג לפרנסת האישה בשנה הראשונה לאחר הגירושין בזמן שאין מי שיפרנס אותה. בזמנים ההם, סכום זה הספיק פחות אות יותר לשנה. ובאיזה סכום מדובר כיום ? בין 280 ₪ לספרדים, ל-1800 ₪ לאשכנזים. ההבדלים נעוצים בשיטת חישוב של ערך הכסף.
2. תוספת כתובה: בנוסף לעיקר הכתובה יש התחייבות על סכום נוסף, המשתנה מאדם לאדם. הסכום הנכלל בתוספת הכתובה נכתב ע"י האיש במעמד החופה בהתאם לרצונו החופשי ומתוך כוונה להרשים את צד הכלה. הסכומים נעים בין 100,000 ₪ ל- 1,000,000 ₪. ממוצע הכתובות עומד על 180,000 ₪, סכום לא מבוטל כלל, ובתי הדין קבעו במספר פסקי דין כי סכומים אלו הינם רלוונטיים ולא מהווים גוזמות.
3. נדוניה: בכלל תוספת הכתובה דלעיל, נכלל רכיב נוסף וקדום והוא: הערכה של כל הפריטים שהאישה הביאה לבית החדש לקראת הנישואין, כלי בית / ריהוט / כלים וכו' לסכום מסוים הנכלל בהתחייבות האיש להחזיר לאישה במועד הגירושין את שווים המקורי. ישנם מקרים שגם רכב שהיה בבעלות האישה טרם הנישואין נכלל בתוספת זו.
תשלום הכתובה
אז האם כל זוג שמתגרש האישה זכאית לתבוע כתובה ? התשובה היא: כן. בכל תביעת גירושין שאינה בהסכמה, מומלץ לתבוע גם את הכתובה, כשטר חוב שעל האיש לפרוע לאישה כפי התחייבותו הברורה אליה בשעת הנישואין.
האם אכן כל מי שתובעת כתובה אכן תזכה בסכום הנקוב בה ? התשובה לכך מורכבת מכמה חלקים:
1. חיוב האיש: שלב ראשון במדרג של תביעת כתובה בואכה זכיה בסכום הנקוב בה, היא קודם כל להוכיח כי האיש אכן חייב לעמוד בהתחייבות הכתובה שעליה חתם לאישה. בחלק מהמקרים אכן יש חיוב על האיש לשלם, אך רבים הם המקרים בהם האיש בכלל פטור מכך. בעיקר אם עוון פירוק הבית תלוי בצוואר האישה.
2. זכאות האישה: שלב שני, לאחר שהוכחנו כי האיש חייב לעמוד בהתחייבותו, כעת יש לנו לדון האם האישה אכן זכאית לקבל את הכתובה או שקיימת כאן עילה לשלילת כתובה. ולמה לא ? כפי שהובא לעיל, הפרמטרים לחיוב כתובה הם הלכתיים נטו. בהלכה יש התייחסות נרחבת למקרים בהם האישה לא תהיה זכאית לכתובתה. לדוגמה: במקרה קיצוני של בגידה, או כשהאישה התנהגה שלא בצניעות יתר על אורח חייה, או כשמרדה בבעלה וברצונותיו הקשורים למילוי חלקה של האישה בנישואין, ויש עוד שלל אופציות בהקשר הזה.
זכרו! אף פעם אל תוותרו על ייעוץ מוקדם. טיפ: עדיף טוען רבני הבקי בתחום הספציפי הזה.
3. איזון משאבים (אין כפל מבצעים): חלק אינטגראלי מהליך גירושין, הינו ללא ספק הסוגיה הרכושית. בני זוג צוברים במשך שנות הנישואין נכסים שונים וזכויות כלכליות, אם זה דירת מגורים ו/או להשקעה, רכבים, עסקים, פנסיה, קופות השתלמות וגמל ועוד. לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 כל זכות ממונית שיש לכל אחד מבני הזוג – מתחלק בחלקים שווים. חוק זה בחלקו הינו בניגוד להלכה היהודית המורה כי מעשה ידי האישה שייכים לבעל, וממילא הפנסיה והגמל שייכים רק לבעל ולא לאישה. כ"ש הפנסיה של הבעל שייכת רק לו. בתי הדין הרבניים כפופים לחוק, ולכן ככל והצדדים מעוניינים לדון לפי חוק יחסי ממון ביה"ד מקבל מהם בקנין כי הם מוותרים על טיעוניהם ההלכתיים בנידון ומקבלים עליהם את הוראות החוק. בעגה ההלכתית פעולה זו נקראת: "כל תנאי שבממון – קיים", דהיינו: אדם יכול להתנות בממונו כל מה שיחפוץ ככל והדבר לא נוגד את מצוות התורה.
הגישה כיום בבתי הדין הרבניים היא: "אין כפל מבצעים", אישה שמקבלת חצי מהפנסיה של הבעל מכוח החוק, אינה זכאית לקבל גם את הכתובה – שמקור חיובה הוא הלכתי נטו. זה או זה – או זה. ההיגיון מאחורי זה הוא פשוט: הואיל ועל פי דין תורה אין האישה זכאית גם לכתובה וגם לאיזון משאבים, הרי שעליה לבחור באחד מהשניים. אפשרי שיהיה הגבוה מביניהם. בפסקי דין מובאת סברה נוספת האומרת שככל והבעל מחויב בכתובה בנוסף לחלוקת רכוש על פי החוק – הרי שאנו תולים כי מלכתחילה במועד הנישואין אין דעתו להתחייב באמת את הסכום הנקוב בכתובה ובסופו של דבר להיות מחויב כפול.
מתי אפשר לקבל "פיצויי גירושין" ?
יש מקרים בהם האישה אינה זכאית לכתובתה מכל סיבה שתהיה, וזאת בעיקר לאור המציאות המשפטית השוררת כיום במדינת ישראל, שבדרך כלל הנשים מקבלות מחצית הרכוש, באפשרות זו לא נצרכת פסיקה נוספת של ביה"ד לגבי פיצויים. אמנם ודאי יש מקום לפסיקת פיצוים במקרה שלאשה לא מגיעות זכויות בנכסים שצברו בני הזוג על פי חוק, או כשבפועל הצדדים לא צברו נכסים משותפים, אבל הבעל הינו אדם אמיד. וכמו כן במקרה שהצדדים עדיין לא צברו רכוש, אך האישה השקיעה מאמצים בבית המשותף של בני הזוג, מה שאיפשר לבעל להתקדם ולצבור פוטנציאל השתכרות. הדוגמא המצויה היא של אדם שרכש השכלה, ולאורך השנים הרבות של לימודיו – האישה היא זו שטרחה והחזיקה את משק הבית, גידלה את הילדים ואיפשרה לבעל להתקדם ולהגיע להישגיו. במקרה כזה אם יתגרשו הצדדים לפני שהבעל יתחיל למצות את פוטנציאל השתכרותו, הרי שבפועל יוצא האישה תקופח אחרי השקעתה במשך שנים רבות בעזרה לבעל, שהרי לבסוף היא יוצאת מן הנישואין כשידיה על ראשה, ובמקרה כזה גם החוק לא מקנה לה זכויות, וברור שבמקרה כזה וודאי ראוי לתבוע מביה"ד פיצויי גירושין. בכדי שלא להוציא אותה בלי כלום, בתי הדין פוסקים לה סכום מסוים כפיצוי. הכלל היחיד בזה הוא: שאין בזה כלל. כל מקרה לגופו וכל תיק לעצמו. משרדינו ייצג אישה שהיתה נשואה 3 ימים בלבד (!!!) וזכתה בסכום של 100,000 ₪ כפיצויי גירושין ולאו דווקא ככתובה.
האם אפשר להתגרש ללא תשלום הכתובה ?
לפי ההלכה, חובה לסיים את כל המחלוקות הקשורות לנישואין עוד בטרם סידור הגט, ובכללם ענין הכתובה. הדיינים חייבים לתת את דעתם לכך, וקיימים מגוון אופציות להתייחסות זו.
1. מחילה, וויתור: כשהגירושין נעשים בהסכמה, ברוב המקרים אחד מהתנאים המרכזיים הוא מחילה על הכתובה והתוספת כתובה. הסכם גירושין כולל סעיף זה בדרך קבע. ההיגיון העומד מאחורי זה פשוט: כל צד מביא את הסכמתו לגירושין תמורת התפשרות כלשהי עם הצד השני. בדר"כ האישה תוותר על כתובתה, והאיש ישלם מזונות גבוהים מעט מהממוצע עבור הקטינים.
2. תביעת כתובה לאחר גירושין: כששני בני הזוג מביעים הסכמה לגירושין עצמם אך לא לשאר הנושאים הקשורים (כתובה, משמורת, מזונות, רכוש), הרי שניתן לסדר את הגט באופן מיידי ובהתחייבות כי שאר הדברים השנויים במחלוקת יידונו בערכאה הרלוונטית. ישנם מקרים בהם ביה"ד מכריע חד צדדית כי הגט יסודר לפני הכל, ושום דבר לא יידון מקודם. לרוב, החלטה שכזו מנומקת היטב ומבהירה את הצורך המיידי בסידור גט. במקרים מעין אלו, הרי שהתביעה עצמה יכולה להיות מוגשת גם לאחר הגירושין. מניסיוננו, ברוב המקרים אין הבדל מהותי בפסיקת הכתובה לחיוב או לפטור – בין אם הגירושין כבר בוצעו בפועל, או לא. אך המלצתנו היא: בכל מקרה לגופו כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, כי בהחלט יש מקרים יוצאי דופן.
האם ניתן להיפטר מתשלום כתובה ?
הדיעה הרווחת היא, שתביעת כתובה הינה רק מנת חלקה של האישה, היא התובעת והיא הזוכה. אך כדאי לדעת כי הייצוג לאיש בתביעה שכזו היא אקוטית מאוד, וניהול הליך ע"י אנשי מקצוע מהתחום יכולה להועיל מאוד. במקרים שהאיש תובע את הגירושין, באופן כמעט אוטומטי הוא מתחייב בכתובה, אבל לא תמיד. ישנם הרבה פיתולים ונישות הלכתיות הפוטרות את האיש מתשלום הכתובה, או שגורמות לאישה להפסיד את כתובתה. אם העובדות לא יוצגו לפני ביה"ד ולא ייהפכו לטענות, הרי שהחיוב בכתובה יהיה מוחלט.
המלצה: גם גברים חייבים ייצוג בתביעות כתובה כדי לא להיות חייב לשלם כתובה, עדיף ע"י טוען רבני מקצועי.
משרדינו מוביל כיום בייצוג בהליכי גירושין בבתי הדין ובתי המשפט בארץ, אצלינו תמצאו אנשי מקצוע המתמחים בכל פרט בניהול הליך הגירושין. כמו כן קיימת במשרדינו מחלקה מיוחדת לתביעות כתובות ומתן מענה מקצועי וקשוב הן לצד התובע והן לצד הנתבע ובהצלחה רבה !!! אל תהססו ופנו אלינו להתייעצות. אנחנו כאן בשבילכם לכל שאלה והתלבטות.
לייעוץ בכל בנושא התקשרו – 072-391-0776
או פנו אלינו במייל – shacharhalla@gmail.com