יישוב סכסוך וגישור לפני גירושין

הסכם ממון

יישוב סכסוך וגישור לפני גירושין ב2021

עד לפני מספר שנים, פתיחת "חזית" לגירושין היתה מהירה. מי מבני הזוג שחפץ בכך – היה ניגש למזכירות אחד מבתי הדין הרבניים הפזורים ברחבי הארץ ומגיש תביעה לגירושין והנלווה. עובדה זו, גרמה לעומס רב על המערכת ולסחבת בלתי נסבלת עבור ציבור המתדיינים. בשנת 2014 נחקק חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה – התשע"ה כהוראת שעה במטרה לבדוק האם הפניית הזוג למגשר/ת תפחית מהעומס הגדול על מערכת בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. החוק נכנס לתוקף ביולי 2016 כהוראת שעה לשלוש שנים, כשבסיומם הוחלט להאריך את החוק לשנה נוספת ובסיומה – לשנה נוספת וזאת נוכח פיזור הכנסת באותם ימים. כיום, הצעת החוק לקבוע הוראת שעה זו להוראת קבע – מוזגה עם הצעת חוק אחרת, והיא נמצאת כיום בוועדת חוקה בהכנה לקריאה ראשונה.

 

כיום, לאחר שהחוק פועל במשך מספר שנים, ניכרת ירידה מסוימת בפתיחת תיקי תובענה בערכאות המשפחה (הרבני והאזרחי) אך לא בממדים שציפו אליהם. במחקר שנערך במחלקת המחקר של הרשות השופטת במאי 2019 עולה, כי ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שתהליך ניהול הסכסוך כפי שמצטייר בחוק להסדר התדיינויות במשפחה אכן מפחית משמעותית את כמות המשפחות שפונות להמשך התדיינות משפטית בבתי הדין הרבניים ו/או בבתי המשפט. ודוק, רק 50% מהמשפחות שפתחו תיק יישוב סכסוך הגישו תובענה לבית המשפט אחרי סגירתו. חשוב לציין, כי לאור סדרי הדין המסדירים כי יש להגיש תובענות נפרדות לפי סוגי עניין, בבדיקת שיעור השינוי בכמות התיקים המוגשים לבתי המשפט עובר לחוק ולאחריו, נמצאה ירידה של כ-20% בכמות התיקים המוגשים לבית המשפט. אם כך, בין אם מדובר בכך שרק כ-50% מהמשפחות הגישו תובענה לאחר סיום הליך יישוב הסכסוך או שקיימת ירידה של כ-20% בכמות התיקים, החוק אכן הביא לפחות התדיינות משפטית בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים ובכך השיג את מטרתו. 

הליך גישור בבית המשפט ו/או בביה"ד הרבני טומן בחובו מעלה יתירה, שהצדדים מקבלים לידיהם את כל האינפורמציה המשפטית ואת מגוון אפשרויות הפעולה ומרחבי התמרון בהשגת היעדים באם לא יצליחו להגיע להבנות. מה שפחות מתקבל בהליך רגיל של גישור בין בני זוג. מגשר מוסמך מטעם בית המשפט או ביה"ד הרבני מכיר מקרוב את שלל האפשרויות וימליץ לכם על הדרך הנכונה בעיניו לפעול בה.

 

השאיפה ביסוד החוק היא, שרק מקרים שבהם הקונפליקט לא מאפשר הידברות והסכמה יוכרעו על ידי השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה ו/או הדיינים בבתי הדין הרבניים. מהממצאים באותו מחקר עולה, כי לצד הירידה בכמות התובענות שהוגשו, אחוז התובענות אשר מסתיימות בפסק דין מנומק – גדל. אם כך, ניתן להניח כי לאחר החלת החוק, התובענות אשר מגיעות לפתחו של בית המשפט הינן תובענות המתייחסות לסכסוכים מורכבים בעלי עצימות גבוהה יותר ומשכך קשות יותר להכרעה.

הליך גישור גירושין

החוק הנ"ל קובע, כי טרם הגשת תובענות בערכאות משפחה (בתי הדין הרבניים / הדרוזים / השרעים וכן ביהמ"ש לענייני משפחה) חובה להגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך" – בניסיון להביא את הצדדים להבנות ולייתר הליך משפטי יקר ומתיש, שבסופו של דבר התוצאה תהיה פחות או יותר שווה. הליך גישור בין בני זוג הוא מהליכי הגישור היותר נפוצים, ומשכך קיימים בשוק רבים המתיימרים לעסוק בגישור משפחתי טיפולי. המלצתינו היא: לבדוק לפני שסוגרים עם כל מגשר שהוא האם לא קיימים מגשרים נוספים, ו/או מומחים יותר. במשרדינו יש מגשרים בעלי ותק רב ומאחוריהם הצלחות רבות במתן פתרונות לסכסוכים ארוכים וסבוכים.
הסכם ממון חייב שייעשה ע"י גורם מקצועי מנוסה הבקי היטב בהבנת העניינים ובהתנסחות משפטית / הלכתית וכן בעל הכשרה לגישור משפחה. ישנם פרטים רבים בניסוח שיכולים להשפיע רבות על תוכנו ומהותו של ההסכם, ולפעמים אף להביא לביטולו וכתוצאה מכך להיגרר להליכים משפטיים מורכבים. משרדינו בקי היטב בכל מה שקשור לעריכת הסכמי ממון ושאר הסכמים, ויביא לכם את המיטב והמירב בצורה מושכלת והוגנת.
טיפ: לא לחתום על הסכם ממון לפני שחשבתם עליו לפחות שבוע ימים. הדבר ימנע מכם הרבה בעיות ועגמת נפש.

גישור גירושין ברבנות

בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 הסמכות לניהול הליכי גירושין (וקידושין) נתונה בלעדית לבתי הדין הרבניים הממשלתיים. משכך, תובענות הקשורות לגירושין בלבד או גם אל הנלווה לכך – מוגשת לבית הדין הרבני באזור מגורכם. כאמור לעיל, גם כאן קיימת חובת הגשת בקשה ליישוב סכסוך חוץ ממקרים מסויימים: 

  1. אם כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה.
  2. אם הצדדים מגישים בקשה לאישור הסכם גירושין.
  3. אם הצדדים מגישים בקשה משותפת לגירושין.

הסכם גישור

גם כאשר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בביה"ד הרבני, לרוב מיד בדיון הראשון הדיינים ינסו להביא אותכם להסכמות / הבנות וכו' – סוג של גישור לגירושין ו/או לשאר התובענות. לפעמים ביה"ד לפי שיקול דעתו מפנה את הצדדים למגשר או יועץ זוגי או גישור זוגי חיצוני ונייטרלי על מנת לבחון האם ניתן להציל את הזוגיות הזו, או לחילופין להביא לסיום הסכסוך ביניהם ברוח טובה. ברוב המוחלט של המקרים ההסכמות מועלות על גבי הכתב ומובאים לאישור ערכאה משפטית – ביה"ד הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה.

פגישת גישור ראשונה

בפתיחת תיק ליישוב סכסוך, לרוב הצדדים מוזמנים להיפגש עם עוסי"ת במסגרת הערכאה ששם הוגשה הבקשה – וזאת לא יאוחר מ-30 יום כפי שהחוק קובע. מועד זה עלול להשתנות בהתאם לעומס ו/או פגרות, אך ברוב המקרים המפגש הראשון מתקיים בהקדם האפשרי.

מי יכול להיות מגשר?

מי שעבר הסמכה מקצועית – עיונית ומעשית – במשך 60 שעות אקדמאיות והינו בעל תעודת מגשר המוכרת ע"י ועדת גדות של משרד המשפטים. בסופו של דבר, הגישור הינה מלאכת מחשבת ויכולה להיעשות ע"י אדם יצירתי ורעיוני ולהביא לפיתרון הסכסוך בקלות וביעילות.
למידע נוסף לחץ כאן