נושא המזונות בהליך גירושין הוא מרכזי מאוד ובעל השפעה גדולה על ניהול כל התיק, הרבה קונפליקטים בין בני זוג שנפרדים מושפעים מדרישת האישה למזונות אישה ו/או ילדים בסכומים גבוהים לבין הרצון הטבעי של הבעל לשלם כמה שפחות. פעמים רבות מכוונים את האש לרכיב מסוים בהליך הגירושין כשבאמת מתכוונים לנושא המזונות. מנסיונינו, במקרים שצד אחד התגמש מעט בנושא זה, שאר הוויכוחים הגיעו אל פתרונם במהירות יחסית. במדינת ישראל הנושא הוא רגיש עוד יותר, לאור השילוב בין הדין העברי – המטיל את חיוב המזונות על האב בלבד עד גיל מסוים, לבין החוק ופסיקות ביהמ"ש העליון – המחלקים זאת שווה בשווה בהתאם למבחן ההכנסה.
אם בכל הליך משפטי מומלץ לשכור עו"ד מקצועי שישיג לכם את המירב, בתחום תביעת מזונות זוהי חובה גמורה ואקוטית. בדיני המזונות ישנם הרבה ניואנסים הלכתיים וחוקתיים שההבדל בין הצלחה לכישלון הוא דק מאוד, ובהתנהלות נכונה מול הערכאה השיפוטית הסיכויים להצליח גוברות מאוד !!!
במשרדינו קיימת מחלקה מיוחדת המופקדת על הטיפול בתביעות מזונות, הצוות מורכב מעורכי דין וטוענים רבניים ותיקים ומנוסים שביחד עם צוותים מקצועיים המורכב מאנשי מקצוע ייעודיים מתווים את ניהול ההליך וליווי הלקוח/ה עד להשגת התוצאה האופטימלית ביותר עבור הלקוח/ה.
ברוב המקרים השגנו עבור לקוחותינו את מה שדרשו, ופעמים אף יותר. אל תחשבו פעמיים צרו קשר עכשיו.
טוען רבני
בורר מגשר
מרצה בכיר בדיני משפחה בלשכת עורכי הדין בישראל
ריכזנו עבורכם את עיקר המידע על תביעת מזונות. למידע נוסף ולקבלת עזרה בנושאים משפטיים נוספים ניתן ליצור איתנו קשר ונשמח לעזור לכם.
"מזונות אישה" = היא חובה של הבעל לפרנס ולכלכל את אשתו – כל זמן שהיא אשתו. חיוב זה מקורו במסמך הכתובה שהבעל חתם לאשתו בזמן הנישואין, שם התחייב לספק לה את כל צרכיה הפיזיים כל חייו ואף לאחר מותו חלילה. בזמן פירוד, חובה זו עולה על כף המאזניים ונבדקת שוב לאור שינוי הנסיבות הבינאישיות של הזוג. לרוב, אם האישה משתכרת בכוחות עצמה לא מטילים על הבעל חובת תשלום מזונות. גישה זו שווה בין בתי המשפט לבתי הדין הרבניים. ישנם מקרים בהם האישה תובעת "שלום בית" – מה שיכול להקנות לו זכות לתבוע את מזונותיה מהבעל במסגרת זו. תביעה זו יכולה שתוגש רק בבית הדין הרבני שלו הסמכות הבלעדית לדון בנישואין וגירושין, ובכלל זה תביעת "שלום בית". בנוסף לתביעת מזונות, ניתן לכרוך לתביעת "שלום בית" גם תביעה ל"מדור ספציפי" – הותרת האישה לגור בדירה המשותפת עד להכרעת ההליכים. גם תביעה זו מקומה רק בבית הדין הרבני.
מזונות ילדים = האב חייב לפרנס את ילדיו ללא כל קשר להליך הגירושין. חובה זו מקורה מהדין העברי, ופרטיה הם רבים ומשתנים ממקרה למקרה.
התשובה לכך מורכבת מכמה חלקים:
כדאי לדעת !!! אם לאחד ההורים יש דירה בבעלותו ולאחר אין, ביהמ"ש מתחשב בזה בבואו לפסוק חיוב מזונות.
ככלל חובה לדעת, כי פסיקת מזונות הינה דינאמית מאוד ומצריכה התאמה ספציפית לכל מקרה. פעמים וההורה כלל אינו מודע לזכויותיו בענין מזונות הילדים. לכן מומלץ ואף חובה להיוועץ עם עו"ד הבקי בתחום. פנו אלינו ונשמח לעזור לכם.
החוק במדינת ישראל קובע כי חובת תשלום המזונות עבור ילד הינה עד גיל 18 – אז הוא הופך לבגיר ועומד ברשות עצמו. ישנם מצבים בהם חובת המזונות הינה עד לגיל 21. אם זה במקרה שהבן מתגייס לצבא, או אם הילד ממשיך בלימודים גם אם הוא בכיתה י"ג או י"ד זכאי הוא לסכום מזונות. אמנם מדובר רק על תשלום ⅓ ממה ששולם עליו בהיותו קטין ולא בסכום מלא. קביעת גובה הסכום תוכרע בבית המשפט לענייני משפחה.
ברוב המקרים הפסיקה הרווחת בשורה התחתונה היא הקצבת סך של: 1,500 – 1,200 ש"ח עבור צרכיו השוטפים של כל ילד עד לגיל 6. זאת בנוסף לתשלום 40% – 30% מעלות המדור והוצאות המדור (חשבונות חשמל / מים/ ארנונה / גז / טלפון) תלוי במספר הילדים. בהתאם ל"הלכת ורד", במקרה שישנם מספר ילדים בגילאים חופפים ועד לגיל 6, בית המשפט לא יפסוק סכום עבור כל אחד מהם – כמו אם היה ילד אחד. דהיינו: אם בילד אחד או שניים פסיקת המזונות תעמוד על סך של: 1,300 ש"ח לילד, הרי שבמקרה שיש מספר ילדים פסיקת המזונות תעמוד על כ-1,000 ש"ח לילד, וזאת מהסיבה שחלק מההוצאות מובלעות אחת בשניה, בעיקר בתחום המזון, שקניה מרובה מוזילה את המחיר. בדרך כלל דמי מזונות צמודים למדד המחירים לצרכן עם עדכון אחת לשלושה חודשים.
ראשית כל יש לבחון לעומק את ההוצאות האמיתיות של הילדים, ולא להעריך את הסכום בשליפה מהמותן. במקרים רבים, אם האב (בעיקר) מצליח להוכיח כי עלות מחייתם של הילדים היא פחותה מהסכום שנתבע, ביהמ"ש יכול להתחשב בזה בבואו לקבוע סך מזונות חודשיים. בנוסף, יש לדרוש כי תחילה ימוצו כל האפשרויות להשגת מימון / תמיכה / קצבאות שונות מכל גוף שהוא – לאומי ופרטי, ורק את היתרה ישלם האב. מדובר בהליכים מורכבים שקיימים בהם מספר אפשרויות ושיטות שכנוע את הערכאה השיפוטית, חובה להיוועץ עם עו"ד הבקי בזה היטב.
במקרה של משמורת משותפת, חיוב המזונות משתנה דרסטית, ובמקרים רבים כלל לא נפסק חיוב קבוע של תשלום מזונות חודשיים, במקרה כזה יהיו רק מחציות. אמנם, יש מצבים שכן תהיה חובת תשלום גם במשמורת משותפת, למשל במידה וקיים פער בין משכורות ההורים שאז יש לבדוק את יחס המשכורות בין ההורים ואז לבצע חישוב יחסי שנערך על בסיס הסכום הבסיסי הנדרש לקטין. לדוגמא: אם הכנסות האב עומדות על 20,000 ₪ ושל האם 10,000 ₪ הרי שקיים יחס של: 1:2. אם נקבע כי הצרכים ההכרחיים של הקטין עומדים על סך של 1,500 ₪ הרי שהאב ישלם 1,000 ₪ והאם 500 ₪.
מזונות זמניים
תשובה: הגשת תביעה למזונות מוגדרת כתביעה דחופה. אמנם עד להכרעה סופית בעניין יכולה לעבור תקופת מה, ובינתיים הילדים צריכים להתקיים. קיימת אופציה לתבוע "מזונות זמניים" – עד לפסיקה הסופית. בדרך כלל, השופט או הדיין יקבע סכום הנראה בעיניו כמה שהילדים צריכים, כשבהחלטתו יציין כי בקביעת סכום קבוע בעתיד יוכל המשלם לדרוש קיזוז באם יתברר כי שילם במזונות הזמניים סכום יתר על הסכום הסופי שנקבע.
יש לדעת, כי המחוקק קבע אופציה של הגשת תביעת מזונות גם בשלב של "יישוב סכסוך", זאת תחת הגדרה של סעד זמני דחוף. האופציה הזו קיימת הן במזונות ילדים והן במזונות אישה. ניתן להגיש את התביעות הללו מיד עם פתיחת התיק ליישוב סכסוך.
במקרה שההורה שחויב בתשלום המזונות אינו משלם את הסכום שנקבע, אם בהחלטה שיפוטית או בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, עומדות בפני הקטין וההורה שני אפשרויות גבייה:
פתיחת תיק בהוצאה לפועל –
הגשת תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
ניתן לגבות את החוב במסלול הוצאה לפועל רגיל או במסגרת "מסלול מזונות". במסלול הרגיל התיק מנוהל על ידי הזוכה או על ידי עורך דין מטעמו כאשר הזוכה או עורך דינו מחליטים באילו הליכי גביה לנקוט כנגד החייב.
במסלול המזונות לשכת ההוצאה לפועל פועלת לגביית המזונות תוך מעורבות מינימלית של הזוכה, ואין צורך בייצוג על ידי עורך דין.
במסגרת הליך גביית המזונות לשכת ההוצאה לפועל יכולה להטיל על ההורה הגבלות שונות על מנת להביא לכך שפסק הדין יבוצע. ניתן להטיל על ההורה הגבלות על פעילות בחשבון הבנק, עיקול שכר, עיקול על רכב במשרד הרישוי, הגבלות על קבלת דרכון, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה על ייסוד תאגיד, הגבלות על רשיון נהיגה ועוד. יצוין שלאחר מיצוי הליכים פחות פוגעניים כנגד החייב (לדוגמה עיקולים) לעיתים יתבקש כנגד ההורה צו מאסר, אולם לרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת אם להטיל מאסר או לנקוט הליכים אחרים, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
למידע נוסף ראו הוצאה לפועל – מזונות.
תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (כשהחייב אינו משלם את דמי המזונות)
במקרה שניתן פסק דין למזונות והחייב אינו משלם אותם, ניתן לפנות אל המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת מזונות.
המוסד לביטוח לאומי משלם לילד את הסכום שנקבע בפסק הדין או הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי – לפי הנמוך מביניהם. לגבי ההפרש – אפשר לפעול לגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל, כפי שפורט לפני כן.
אם המוסד לביטוח לאומי יגבה מהחייב סכום גדול יותר מסכום הקצבה ששילם לילד, הקטין יקבל את ההפרש.
ניתן לתבוע קצבה רטרואקטיבית עבור שנה לפני מועד הגשת הבקשה.
למידע נוסף ראו קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
