הסדרי ראיה הם חלק אינטגראלי מכל הליך גירושין וללא כל ספק כל מה שכרוך בענין הילדים. חשוב להבין, כי במרבית המקרים מדובר על קטינים ועל קטיני קטינים שבאמת לא מבינים על מה יהום הרעש ולמה אבא ואמא רבים כל הזמן או לא מדברים, מה שמצריך חשיבה מקצועית ונטולת רגשות על מנת לאזן בין צורכי הילדים לבין הנתונים הקיימים. ילדים, הם בעלי חוש מפותח וייחודי ויודעים לזהות את המצוקות אך לא יודעים איך להתמודד עמם, ולכן חובה להעניק להם מעטפת שלא תשפיע עליהם לרעה. במצב של גירושין, מטבע הדברים הילדים לא חווים הורות משותפת, מה שעלול להציף בעיות פיזיות ורגשיות, בכל גיל. בניסיון להקל מהם את הסבל הרגשי, פועלים שירותי הרווחה ובעקבותיהם הערכאות המשפטיות המוסמכות – להותיר את שני ההורים בנוף החיים של הילדים, וזאת ע"י קביעת מפגשים והסדרי ראיה מקובלים ומסודרים בין הילדים לבין ההורה שאינו שוהה בקביעות בצמוד לילדים.
לדוגמה: במקרים בהם הילדים שוהים אצל האם והיא המשמורנית הבלעדית עליהם, ביהמ"ש או ביה"ד הרבני קובע הסדרי ראיה (המונח המשפטי הנכון הוא: "הסדרי שהות") לאב בהתאם לנתונים ולאחר קבלת תסקיר מטעם הרווחה.
במאמר זה נעסוק בשאלות המרכזיות סביב הסדרי הראיה:
- מהם בדיוק ההסדרים הללו ואיך מתבצעים בפועל. כמה זמן הוא כל מפגש, והיכן הוא מתקיים. מי אחראי ליישומם ומי אמור לממן את שהותם.
- האם קיים מושג של הסדרי ראיה בתינוקות וגיל הרך.
- התמודדות עם הפרות של קיום הסדרי הראיה.
הסדרי ראיה במשמורת משותפת - סדר בדברים
קיימים שני מנגנונים לשמירת ואבטחת הקשר בין הילדים להוריהם:
- משמורת משותפת: מצב בו זמני השהות של הילדים אצל שני ההורים – שווים. בדרך כלל החלוקה היא: 14 ימים להורה אחד ו-16 ימים להורה השני, ובחודש שלאחר מכן: להיפך. סגנון חלוקת הימים משתנית בהתאם לסיכומים שהושגו ע"י שני ההורים. כיום, גברה המודעות לצורך הזה, וברירת המחדל היא (כשהדבר ריאלי) לחלק את זמני השהות של הילדים בין שני ההורים כמה שיותר בצורה שווה. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים (כ-40 במספר) התומכים בנתון זה. המגמה באה לידי ביטוי גם בפסיקות הרבות בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים התומכים בכך ומשתדלים ליישם את זה.
חשוב לדעת ! משמורת משותפת אינה מתאימה לכל אדם. הדבר מחייב גמישות רבה בכל הקשור לניהול סדר יום עצמאי, וכן סבלנות ואורך רוח ויכולות חינוך. הנטייה הראשונית היא לדרוש משמורת משותפת, אך מומלץ מאוד לבדוק היטב האם אתם בנוים לכך. לא פעם אנו ערים לאבות שקרסו מגודל העומס והדבר השפיע לרעה על הילדים, וחבל. התייעצו עם עו"ד ואיש מקצוע ע"מ לקבל החלטה מושכלת המתאימה ביותר לתכונותיכם.
- הסדרי ראיה ("הסדרי שהות"): במקרים בהם לא ניתן לפסוק משמורת משותפת, ייקבעו להורה האחר זמנים מסוימים בהם יפגוש בילדים בביתו, או בפיקוח במרכז קשר (אם קיים סיכון כלפי הילדים). הממוצע הוא: שני ימים באמצע השבוע (שני ורביעי), וכן כל סוף שבוע שני.
- חגים וחופשות: חוץ מימי השיגרה, יש כמובן את החגים והחופשים. קביעת הסדרי ראיה ומשמורת מתייחסים גם לחגים וכן לחופש הגדול, ונקבעים זמני חלוקה שווים בין שני ההורים. בדרך כלל מדובר על חג פה חג שם ושנה הבאה בסדר הפוך. חול המועד וחופשים – חצי חצי.
♦ כל ענייני המשמורת והסדרי הראיה (גם הסדרי ראיה זמניים – לפני הגירושין) מתקבלים רק לאחר שביהמ"ש או ביה"ד מקבל תסקיר מקיף משירותי הרווחה במקום מגורכם, שם יופיע ההתרשמות של העוסי"ת שנפגשה עמכם ועם ילדיכם, וכן המלצות להסדרי השהות והראיה. גם שינויים בהסדרי הראיה – הרחבתם או צמצומם – מצריכים עריכת תסקיר (אם עבר פרק זמן ארוך מהגשת התסקיר שלפניו).
האם יש קשר בין הסדרי ראיה לחיוב מזונות ?
קיים פן נוסף בהקשר הזה, והוא: גובה המזונות שהאב ישלם לאם עבור הילדים. כשהמשמורת היא משותפת, עלויות המזונות פוחתת מאוד ואף מתייתרות, וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון בשנת 2017 (בע"מ 919/15) הפוטר מתשלום מזונות אב שהינו גם משמורן. בתקופה האחרונה, אנו שוב ערים לחיוב האב בסך מסוים גם במשמורת משותפת. אם נתקלתם בזה, חשוב לקבל ייעוץ משפטי נכון.
הסדרי ראיה – חובה או זכות
לרוב, הסדרי ראיה מגיעים לאב בזכות בעוד הוא עומד בתשלום המזונות שחויב בהם. במקרים בהם האם היא המשמורנית הבלעדית והאב פוגש בילדים כפי הלך רוחו ולפי סיכום מראש, הרי שהאב לא ייענש על אי קיום מפגש עם הילדים, בפרט אם הדברים לא באו בכתובים. אך במקרים בהם הוגדר מראש מנגנון מסוים של זמנים קבועים בהם האב יפגוש בילדים והוא מפר אותם, כאן יש מקום להגיש תובענה לערכאה הרלוונטית לאכיפת ההסכם.
הפרת הסדרי ראיה
אי קיום הסדרי ראיה היא בעיה נפוצה ונשים רבות מתמודדות עמה. לרוב, הפרת הסדרי הראיה מגיע מצד האב. הבעיה מתחילה באיחורים מצד האב בכל הנוגע למילוי חלקו בהסדרים, וכלה בהתעלמות מוחלטת. הדבר מהווה קושי הן לאם המשמורנית שמתקשה לכלכל את צעדיה, וכן לילדים המתכוננים וממתינים למפגש הקבוע עם האב – שהפעם החליט לבטלה בלי להודיע מראש. יש לדעת, כי גרוש שלא עומד בהסדרי הראיה ללא כל סיבה הגיונית, עלול להיתבע על ביזיון ביהמ"ש או ביזיון ביה"ד לפי פקודת ביזיון בית המשפט. גם לביה"ד הרבני סמכות לקנוס על אי ציות וזאת מכוח סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, המסמיך את בית הדין לפעול לפי פקודת בזיון בית המשפט (סעיפים 6,7).
חשוב לדעת ! במקרה שהורה מסרב למסור את הקטין להורה השני לצורך קיום הסדר ראיה ומפגש כלשהו – שנקבע בהחלטה שיפוטית, רשאי אותו הורה נעשק לבקש סיוע ממשטרת ישראל על מנת לאכוף את ההחלטה המורה כי לאותו הורה מוקנית הזכות לפגוש בקטין.
הסדרי ראיה עד איזה גיל? ומה עם גיל הרך
עד איזה גיל נקבעים הסדרי ראיה? הנטייה הרווחת היא, לחשוב כי הסדרי ראיה חלים רק על קטינים מגיל 6 אך לא על קטנים יותר. בשנים האחרונות השתנתה מאוד המגמה, ובתי המשפט קובעים הסדרי ראיה נרחבים גם לתינוקות מגיל שנתיים – בניגוד לחזקת גיל הרך הקובעת כי קטינים עד גיל 6 יהיו בחזקתם אמם בלבד עם הסדרים מצומצמים לאב. יש מקרים בהם קובעים לתינוקות בני שנתיים – שלוש משמורת משותפת…!!! אמנם במרבית המקרים הסדרי הראיה המקובלים בתינוקות יעמוד על מספר שעות בודדות פעם / פעמיים בשבוע, ובהמשך גם סופי שבוע אחת לחודש. עם ליווי מקצועי תוכלו להשיג הרבה יותר משחשבתם, אך תהססו ופנו אלינו.
הסדרי ראיה לגורם שלישי
הידעתם ?! ניתן להגיש תובענה לכינון הסדרי ראיה בין נכד לסבא וסבתא שלו. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות העלו, כי חלק בלתי נפרד מהתפתחות ילדים נעוצה בעיקר במה שהם יונקים מהוריהם, אך לא רק: הילדים זקוקים גם להביט בהערצה על דמות מוכרת ובוגרת אך כזו שאינה מעורבת בחיי היומיום שלהם. הוכח מדעית, כי הדור השני לניצולי השואה שרובם לא חוו סבים וסבתות – חווה קשיים בהסתגלות להוריהם שהגיע לגיל השלישי, ומהסיבה הפשוטה: מעודם הם לא ראו דבר שכזה ולא למדו לחיות לצד הגיל השלישי ולהכיר את דרכי ההתקשרות עמו. בימינו אנו, ב"ה כמעט ואין בית ללא סב ו/או סבתא המוכרים לילדים, מה שמהווה כיום חלק בלתי נפרד מנוף חייהם, ולכן מערכת המשפט מכירה בצורך הזה ומעניקה סעדים משפטיים והסדרי ראיה לסבא וסבתא של הקטין.
לסיכום: תביעת הסדרי ראיה כרוכה בהרבה פרמטרים ובמקרים רבים היא תביעה מורכבת, בעיקר מהסיבה שמעורבים כאן ילדים קטינים שחובה לשמור על בריאות נפשם ויציבותם הרגשית. משרדינו מעסיק עורכי דין וטוענים רבניים שבקיאים גם בנבכי הנפש ויודעים להתאים את התביעה לנתונים. תובעים ? נתבעים ? פנו אלינו ונשמח לעמוד לימינכם עד לקבלת התוצאה הטובה ביותר עבורכם ועבור ילדיכם.