חלק מרכזי בכל הליך גירושין הינו ללא ספק הדאגה לשלומם של הילדים המשותפים, שמכורח הנסיבות שנוצרו בלתי נמנע כי הילדים יחוו שינויים, וחייבים לתת את הדעת עליהם על שלומם ועל כלכלתם. השינויים נעוצים בעיקר בעובדה כי כתוצאה מפרידת ההורים הרי שהילדים לא ישהו יותר במחיצת שני ההורים במשותף. כמה שהדברים נראים לנו פשוטים, אין זה כך בראי רך בשנים שעלול לחוות טלטול נפשי לא קל
הפתרון היותר מוכר לזה הוא, שיתוף שני ההורים במרכז חייו של הילד. משמורת משותפת – כהגדרתה כן היא, הילדים שוהים אצל שני ההורים בזמנים שווים (בדר"כ מדובר על 3 ימים רצופים בכל בית), ומקבלים את החוסן האבהי מחד, ואת החום האמהי מאידך. מחקרים הוכיחו, כי ילדים ששוהים במשמורת משותפת בצורה קבועה, הליך הגירושין והפרידה של ההורים כמעט ולא השפיעה עליהם ולא הפריעה להתפתחותם. משכך, ההמלצה היא, אם הדבר מתאפשר – לקבוע משמורת משותפת.
התשובה היא – לא! משמורת על ילדים, דורשת כוחות פיזיים ונפשיים שלא תמיד מצויים אצל כל אחד. לא כל אב בנוי לגדל ילדים בצורה אחראית וקבועה, ולא כל ילד יכול להתאים את עצמו למסגרת שכזו. אב משמורן, מוגבל בדברים רבים בזמני המשמורת שבאחריותו, לדוגמא: אם יש ילד שמסיים את לימודיו בשעה 1 בצהריים, האב חייב יהיה לקחתו מביה"ס ולשהות עמו בבית ולדאוג לו לארוחה חמה ומשחקים מותאמים. זה לא קל! ישנם הרבה הורים שלוקחים על עצמם משמורת משותפת – בעיקר בשביל לחסוך בתשלום המזונות – אך לא עומדים בנטל, ובסופו של דבר זה מגולגל על הילדים וחבל.
ההכרעה וקביעת המשמורת נתונה לערכאה שיפוטית: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. ההחלטה ניתנת לאחר קבלת תסקיר מקיף משירותי הרווחה על טיב כשרות שני ההורים בגידול הילדים ובדאגה מסודרת למילוי צרכיהם. עו"ס לסדרי דין נפגש עם שני ההורים בנפרד ומתרשם מיכולתם הקוגניטיבית והנפשית לגדל את הילדים במשמורת משותפת.
במקרה כזה, העו"ס ימליץ על הסדרי שהות להורה שאינו המשמורן בהתאם ליכולותיו. במרבית המקרים כשלא הוחלט על משמורת משותפת ההסדרים הם: פעמיים בשבוע למספר שעות, וכן כל סוף שבוע שני – החל מסיום הלימודים ביום שישי ועד לתחילת הלימודים ביום ראשון.
ילדים השוהים במשמורת משותפת חווים את משבר הגירושין בצורה הקלה ביותר וכמעט שהדבר לא מורגש אצלם. באם הדבר ניתן, מומלץ לעשות זאת.
עד לפני כמה שנים, חיוב המזונות שעל האב לא הושפע מכך שהמשמורת הינה משותפת. בשנת 2017 קבע ביהמ"ש העליון (בע"מ 919/15) כי במידה והוחלט על משמורת משותפת של שני ההורים הרי שאין חיוב מזונות שותף מהאב לאם בגין הילדים, וכל צד יממן את ההוצאות בעת שהילדים שוהים אצלו. זולת הוצאות חריגות המשולמות גם הם בשווה. פסיקה זו עשתה שינוי גדול, וכיום רבים הם האבות המבקשים משמורת משותפת רק בשביל לחסוך בעלויות המזונות.
כן. ניתן לשנות את סטטוס המשמורת ע"י הגשת בקשה לערכאה שדנה בענין המשמורת בתחילה, והיא זו שתבקש תסקיר משירותי הרווחה ועל סמך זה יתקבלו ההחלטות.
ניתן להגיש בקשה לערכאה שדנה בענין המשמורת, והיא זו שתכריע בבקשה לאחר קבלת תסקיר משירותי הרווחה בדבר יכולתו של המבקש/ת לגדל את הילדים בצורה תקינה.
טוען רבני
בורר מגשר
מרצה בכיר בדיני משפחה בלשכת עורכי הדין בישראל
